<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת בלק</h1>
<h2>דף צב:</h2>
משכנותיך ישראל [במדבר כ"ד]. אילו בתי כנסיות של [כל] עולם ושמו של הקב"ה שוכן בתוכם שנ' (במדבר ל"ה ל"ד) אשר אני שוכן [בתוכה ואומר השוכן] אתם בתוך טומאתם (ויקרא ט"ז ט"ז). ואומר (מלאכי א' י"א) ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה, זו תפילה. ולכך תמה אותו רשע על אלו ב' דברים שנטע הקב"ה לנחמה בעמו במקום הקרבנות ואפי' בגלות. וזהו (ישעי' מ' א') נחמו נחמו עמי, אמר הקב"ה ב' נחמות נחמתי לכם בגלות שהן שקולים כקרבנות, תורה ותפילה. וזהו (שם מ' ב') דברו על לב ירושלים, דברו זו תורה שנ' וידבר ד' וגו' ושקולה כקרבנות ומכפרת ומטהרת לומדיה שנ' זאת התורה לעולה למנחה וגו' ולכל מיני קרבנות, נמשלה תורה ליין ולשמן ולחם, על לב זו תפילה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם ושקולה כקרבנות שנ' אדם כי יקריב מכם היאך אדם מקריב מעצמו אלא זו תפלה שבא מעבודת הלב. ולכך תמה אותו רשע על כח התפילה שהיא עולה לפני הקב"ה שנ' (בראשית כ"ח י"ז) וזה שער השמים, וז"ה אלו י"ח ברכות שיש בהם תיבות כמניין שע"ר השמי"ם, וכן בגימ' שמנה עשר וכמניין ר"ת של התחלות ברכות יש מלאכים (וח' מאות אלף וי"ח) [והם אלף וח' מאות] ועושין ממנו כתר לרם ונישא, ועל כח דבר זה אמר הרשע מה טובו.
